מחזה זה הוא מחקר פסיכולוגי, החודר עמוקות לכוחות הנסתרים שבנשמת אנוש. אולם יותר מאשר בשאר מחזות איבסן, באו כאן לידי ביטוי כיסופיו הנעלים ביותר

וילי לומן, סוכן מכירות מזדקן שמאבד אט אט את אחיזתו במציאות. לומן חשב תמיד שהוא ניחן בקסם אישי וביכולת להתחבר עם אנשים.  הוא מספר שבעבר

ביל האואל, סטודנט וסופר מתחיל, וידידו ארנסטו פיקו, בוגר קיימברידג' מוצאים עצמם בכלא דרום אמריקני בעוון הפצת כרוזים והשתתפות בהפגנה שמאלנית נגד המשטר. את

שלושה אלים יורדים לארץ, כדי למצוא נפש טובה ולו אחת. אם לא תמצא כזו, לא יוכל העולם להמשיך ולהתקיים. הם מגיעים לעיר סצ'ואן, פוגשים

היא ציירת כבת שישים, החוזרת אחרי ארבעים שנה של קריירה אמנותית בדרום אמריקה, לישראל – לבית ילדותה בין הפרדסים.  עם בואה היא מגלה שאחיה

מידע חסר – יעודכן בהמשך

שני סטודנטים צעירים מאוהבים בשתי צעירות, אבל כדי להיפגש הם זקוקים לנוכחותה של דודה – דודתו של צ'רלי.  זו מאחרת לבוא, ואת מקומה ממלא