הנפש הטובה מסצ'ואן

הצגת בכורה: 19/07/1988 מספר הצגות: 60 . בשיתוף תיאטרון הבימה

שלושה אלים יורדים לארץ, כדי למצוא נפש טובה ולו אחת. אם לא תמצא כזו, לא יוכל העולם להמשיך ולהתקיים.

הם מגיעים לעיר סצ'ואן, פוגשים בואנג מוכר המים ומבקשים את עזרתו במציאת מקום לינה. אנשי העיר האנוכיים מסרבים לארחם.

רק הפרוצה שן טה מסכימה להלינם. למחרת, משאירים לה האלים מתת תודתם – סכום כסף נכבד , באמצעותו היא רוכשת חנות טבק. השמועה על עושרה של שן טה עושה לה כנפיים ובמהירות צובאים על פתחה קבצנים ומבקשי חסדים  המנסים לנצל את טוב ליבה. כדי להגן על עצמה היא מתחזה לדמות "בן דוד" ,צעיר ממולח בשם שוי טה. בן הדוד האכזר מבריח במהירות את הטפילים למיניהם ומשליט סדר בעסקי החנות.

יום אחד פוגשת שן טה את יאנג סון, טייס מובטל, המנסה להתאבד, ומצילה אותו. היא מתאהבת בו והם מתכננים להינשא. אך כשפוגש הטייס את שן טה בדמות בן דודה הוא מודה בפניו כי הוא מעוניין רק בכספה, עליו לשלם שוחד כדי לעבוד שוב כטייס ואין בתוכניותיו להינשא כלל. שן טה מאבדת את ארוסה והיא קרובה לאבד גם את חנותה כשמסתבר לה שהיא הרה. היא מגייסת שוב את דמות שוי טה ומשקמת את רכושה.  בבית החרושת לטבק שהיא מקימה עובד גם הטייס המתקדם במהירות לאחר שהוא מגלה את התכונות הנדרשות – שרירות לב ונצלנות.

ואנג, מוכר המים מודאג מהיעדרותה הממושכת של שן טה וחושד כי בן-דודה רצח אותה. שוי טה נעצר והאלים יורדים כדי להיות שופטיו. במשפט מודה שן טה כי היא היא שוי טה וכי זו הייתה הדרך היחידה בה יכלה לדאוג לקיומה ולעתיד תינוקה. או במילים אחרות הטוב לא יכול לשרוד ולהישאר טוב בעולם זה.

האלים שמחים שעדיין נותרה נפש טובה וממהרים לעזוב. אך בסוף המחזה נאמר שוב – עולם בו הטוב לא יכול לחיות בבטחון – חייב להשתנות.

יוצרים

מאת ברטולד ברכט

תרגום שמעון זנדבנק

עיבוד ובימוי יורי לובימוב

תרגום פזמונים: יעקב לוריא

תפאורה: יוסף יקרסון

תלבושות: ענת מסנר

מוסיקה: ג. חמלניצקי, א. וסילייב

תאורה: נתן פנטורין

משתתפים

ואנג מוכר המים דב רייזר
שלושת האלים מרק חסמן , שמואל סגל , הוגו ירדן
שן טה שוי טה ליאת גורן
יאנג סין חיים חובה
מרת יאנג עמליה לייזרוביץ
האלמנה שין אהובה בץ
בעל רוברט הניג
אישה יעל פרל
אח יגאל שדה
גיסה יעל אמיתי
סבא ישראל גוריון
אחיין אלבי גבריאל
אחיינית אורנה רוטברג
ילד איילת שזר
הנגר לין טו מיכאל כורש
בעלת הבית מי טסו רוזינה קמבוס

גלרייה

לוגו האתר בצבע שחור
אזור אישי