מלקולם סקרודייק מסולק מן האקדמיה לציור בגלל היותו גורם שלילי, פגיע ומתוסכל. הוא מחליט להקים מפלגה ומגייס לעזרתו את וויק ואינגהאם, חבריו לאקדמיה ואת ניפל – סופר מתחיל.
בפעולה ראשונה הם מחליטים לנקום באלרד, מנהל האקדמיה. הם יגנבו תמונה מן המוזיאון, יכריחו את המנהל להרוס אותה, או שיגלו את סוד קשריו עם אחת התלמידות. מלקולם עצמו, מנהיג המפלגה מאוהב באן, חברתו לכיתה, אולם אין הוא מסוגל ליצור אתה קשר אמיתי ולגלות בפניה את אהבתו.
לכל אורך המחזה אנו רואים את מלקולם וחבריו מתכננים את ההפיכה היועדת, כשהם משחקים לעינינו מה שהם עומדים כביכול, לבצע
.
תפנית קלה חלה, כשוויק ואינגהאם מתחילים לפקפק ברעיון ההפיכה ונראה שהם מעוניינים לחזור לאקדמיה. הכל נשאר עדיין בגדר משחק משעשע ורב דמיון (שיש בו ללא ספק יסודות אלימים וסדיסטיים), עד שנכנסת לתמונה אן. היא מנסה לשכנע את מלקולם לוותר על תכניתו המטורפת, מטיחה בפניו דברים קשים ומציגה אותו ככלי ריק. ווריק ואינגהרם חוזרים במפתיע, מלקולם חייב להחזיר לעצמו את כבודו הפגוע, וכאן מתחיל משחק שונה לגמרי, שתוצאותיו אינן צפויות
