מלכת שבא

מעשה בסמי גרונמן…

מעשה בסמי גרונמן שסיפר:
זה עתה אני חוזר מהרצאה שהרציתי ברבים.
נשאל: סיפרת בה דברים מעניינים?
השיב: לא הקשבתי

מעשה בסמי גרונמן, שעמד ברחובה של תל אביב והסתכל בנשים העוברות ושבות.
אמרו לו: אתה מסתכל בנשים הנאות – ניחא; אך מה אתה רואה להסתכל בנשים הכעורות?
השיב: ראשונות אני מסתכל בהן לשם נוי, אחרונות אני מסתכל בהן לשם מצוה.

מעשה בסמי גרונמן שסיפר על דרכו בקריאת עיתונים, אמר: יום-יום, בבוקר אני בא לבית קפה, נוטל עיתון עברי וקןראאותו בעיון, מראשו ועד סופו.
נשאל: קריאה אחרונה לשם מה?
השיב: בה אני קורא את הפתרונות.

מעשה בסמי גרונמן שדרש באסיפה בעניין דרכם של יהודי אשכנז, שקוראים עצמם גרמנים בני דת משה, אמר: משל למה הדבר דומה? שערות שנשרו מראשי והטילו בו קרחת, נתאספו במקום אחד והכריזו: אנחנו סמי גרונמן.

מעשה בסמי גרונמן, שישב בחבורה וראה צעיר משעין ראש ראשו על כתפי צעירה,
שאל: ותנועה זו כיצד אתם קוראים לה בעברית? לא ידענו בני החבורה חהשיב, אמר: אסמכתא בעלמה.
גרונמן היה תמיד מחזיק בפיו סיגר הבאנה עבה ויקר. שאלו את גרונמן: כיצד יכול אתה להרשות לעצמך לעשן סיגרים כל כך יקרים?
ענה: הלוואי ויכולתי להרשות לעצמי לחיות, כמו שאני חי.
כשבא גרונמן בפעם הראשונה לחזרה לקראת הצגת מחזהו "מלכת שבא" בתיאטרון הקאמרי, ראה על הבמה קבוצת שחקניות צעירות, שחורות ככושיות, ולבושות במלבושים מוזרים ומצומצמים למדי.
שאל: מי הן אלה?
אמרו לו: אלה החיילות של מלכת שבא.
פסק: אין ספק שאלה יעשו כבושים.