הפקה חדשה למחזה הנודע של צ'כוב על הקשר בין ה"חיים" לבין ה"יצירה" והמחיר הנלווה אל ההצלחה והפרסום.
הכל קורה באחוזה מבודדת: בה מתאהבים, בוגדים ומסתבכים… וברקע שולטים החושניות והיצרים.
הרלוונטיות של המחזה, נכונה גם לתקופה זו: עדיין, כמו בימיו של צ'כוב- קיימים פערים גדולים בין הפרובינציה לעיר הגדולה, בין התיאטרון הממוסד הקונבנציונלי לבין התיאטרון "האחר" המנסה לפרוץ גבולות ולהתקיים בדרכו העצמאית.
"כמה עצבניים כולם! וכמה אהבה…" (סוף מערכה ראשונה)
