ביבר הזכוכית

מחזהו עטור הפרסים של המחזאי האמריקני הנודע טנסי וויליאמס, הנושא יותר מכל מחזותיו האחרים, אופי אוטוביוגרפי. 
התקופה היא ימי השפל הכלכלי של אמצע שנות השלושים בארצות הברית, כשהעולם על סף מלחמת העולם השניה. 
בדירה שכורה, בלב שכונה צפופה ואפלה בעיר סנט-לואיס שבדרום ארה""ב, חיים אמנדה, בתה לורה ובנה תום. אמנדה, אישה מלאת חיוניות, אך גם שתלטנית וחודרנית, נשענת בעיקר על עברה הזוהר, עת היתה מוקפת מחזרים שביקשו את קירבתה. 
לורה בתה, נכה במחלת הפוליו, מכונסת בעולם משלה, המסתכם באוסף חיות הזכוכית שלה ובתקליטים הישנים שהשאיר לה אביה. תום, משורר חסר מנוחה, נאלץ לעבוד לפרנסת המשפחה בעבודה מאוסה במחסן סחורות, וחולם לעזוב הכל ולברוח.
נקודת המפנה בחייהם של בני המשפחה חלה, כשאל הבית מגיע ג"ים, ג"נטלמן אורח, ""שליח מעולם המציאות"", אותו מייעדת האם כמחזר לבתה. הביקור מכריח אותם לצאת מעולם האשליות בו חיו, ולהיפתח אל המציאות הקשה. 
זהו מחזה זיכרון, אומר תום, המגלם את דמות המספר, ובתור מחזה זיכרון הוא אינו ריאליסטי. הוא רגשני וממוקם כל כולו בלב. כיוון שהזיכרון מלווה תמיד בצלילים של מוסיקה, נשמע קול הסקסופון כל הזמן ברקע'.