הלנה אלוינג מתכוונת להקדיש את בית היתומים שבנתה לזכרו של בעלה המנוח, קפטן אלוינג. היא מגלה למדריך הרוחני שלה, הכומר מנדרס, שהיא הסתירה את נישואיה הכושלים, ובנתה את בית היתומים כדי לכלות את עושרו של בעלה כך שבנם, אוסולד, לא ירש ממנו דבר.
הכומר מנדרס יעץ לה בעבר לשוב לבעלה למרות ניאופיו והיא מבצעת את עצתו מתוך אמונה שאהבתה לבעלה תחזיר אותו לדרך הישר. אולם ניאופיו של בעלה ממשיכים עד למותו וגברת אלוינג אינה יכולה לעזוב אותו מתוך חשש שהקהילה תחרים אותה.
במהלך המחזה היא מגלה שבנה אוסולד (אותו היא שלחה לגדול מחוץ לביתה בילדותו, כדי שלא יושחת בידי אביו) סובל מעגבת, שהייתה באותה תקופה מחלה סופנית ונרמז שהיא עברה אליו בגלל חטאי אביו. פרט לכך, אוסולד התאהב ברגינה אנגסטרנד, המשרתת של הגברת אלוינג, שמתגלה שהיא בתו הבלתי חוקית של קפטן אלוינג, ומכאן אחות למחצה של אוסולד.
המחזה מסתיים כשעל גברת אלוינג להחליט האם לכבד את בקשת בנה אוסולד לבצע בו המתת חסד. החלטתה אינה ידועה.