"השעור" הוצג בפעם הראשונה בפברואר 1951 בתיאטרון דה-פוש בפאריס ו-"התמונה" באוקטובר 1951 בתיאטרון דה-לה-איסט, גם הוא בפאריס. צרופם של שני מחזות קצרים אלה הפעם לכדי ערב תיאטרלי אחד, איננו מקרי.
בעוד "השעור" (שהוא, כפי שיונסקו קורא לו, "דרמה קומית"), עוסק ברצח ואונס רוחו של האדם באמצעות "אינטלקטואליזם" המנפח את עצמו לדרגת מפלצתיות – מטפלת "התמונה" (מהתלה ליצנית אליבא דיונסקו) בסרוס עולמו היצירתי האסטתטי של האדם ובאונס ורצח האמנויות.
אך כיוון שיונסקו, מחלוצי תיאטרון האבסורד, הוא אדם רציני מכדי לקחת את עצמו ברצינות תהומית, מבצבצת הקומדיה בין של שורותיו והוא איננו מנסה להציע לנו תקון עולם מנוסח בבהירות מקוטלג בתיאוריות, או כפי שהוא עצמו התבטא באחד ממאמריו: "אחד מגדולי המבקרים בניו-יורק התלונן, שאחרי שפוררתי את הקונפורמיזם ביצירתי – לא הצעתי שום דבר במקומו והותרתי גם את המבקר הנכבד וגם את הקהל בחלל ריק. והרי זה בדיוק מה שרציתי לעשותץ החלל הריק הזה הוא-הוא הנקודה שממנה צריך אדם בע לחרות הרוח להחלץ לבדו, בכוחות עצמו, ולא באמצעות כוחותיהם של אנשים אחרים.
