בפנסיאון וינאי בשנות העשרים מתגוררים מספר סטודנטים. מארי, רופאה בתחילת דרכה, מתאמצת להציל את יחסיה הכושלים עם המשורר פטראל.
דזירה, האריסטוקרטית המבריקה, משתחררת מקשר אירוטי הרסני עם פראדר, הסטודנט הנצחי, והוא מתנחם בזרועותיה של המשרתת הצייתנית. אירנה, בת העניים, חדורת אמביציה לזכות בכוח ובתהילה.
על כולם מנצח אלט, רופא מבוגר, "אב רוחני" לסטודנטים הצעירים.
יצר המוות המקנן בצעירים דוחף אותם להתגרות בגורלם של אחרים וממיט עליהם אסון. "נעורים שהתעוררו חייבים למצוא את דרכם בחיים", אומרת אחת הדמויות במחזה. "לא די להחלץ בשלום משדה הקרב של גיל ההתבגרות, צריך גם לנצח בו".
