ע"פ ספרה של נעמי שמואל
"הנה עולה חדשה מאתיופיה", אלו המילים הראשונות אותם שומעת מסקרם בבית הספר החדש. היא מסתובבת לראות במי מדובר. היא לא תארה לעצמה שהקריאה הזאת מכוונת אליה.
מסקרם, צברית בת 11 שעוברת מקצרין אל העיר הגדולה, מצפה בהתרגשות ליום הראשון בבית הספר החדש. היא מקווה להשתלב במהירות ולרכוש לעצמה חברים, אולם הדעות הקדומות והאמירות המעליבות אליהן היא נחשפת מיד עם הגעתה, מבהירות לה שזה לא יהיה קל.
מסקרם הפגועה לא מוותרת, ונלחמת על זכותה להיות שייכת. ולומדת להכיר ולכבד את זהותה המגוונת. היא גם מלמדת את חבריה לכיתה כמה דברים חדשים על גזענות ועל חשדנות שלא לצורך.
ההיכרות עם תולדות משפחתה, הקשר החם עם סבתה, השיחות עם הוריה וההזדמנות שניתנה לה בבית הספר לשתף ולספר, תורמים לגיבוש זהותה וליכולתה לחוש גאווה בעצמה ובקרובים לה.
זהו סיפור על אמת ושקר, על חיבוק ודחייה, על זהות והדחקה.