הרעיון למחזה ברור כשמש באט כאשר פיל יאנג שהה במרכז למדיטציה במאי 1982.
שותפו לחדר, דניס, התעוור כמה שנים קודם לכן עקב סכרת. שבועות לאחר מכן, כאשר ביקר בביתו של דניס, השתחרר מהדעות שהיו לו על חייהם של אנשים שאינם יכולים לראות.
מחזאי פיל יאנג
בימוי גדי רול
תרגום: אלי מלכא
תפאורה ותלבושות: יוסי בן ארי
מוסיקה: אלדד לידור
תאורה: אריאל אריאב
גיל פרנק, דפנה רכטר, עמליה ליזרוביץ