המחזה מתאר הווי של שכונה ספרדית בירושלים של הימים ההם, בשימו דגש על משפחה אחת, משפחת קסטל.
דברים שבינו לבינה, אבות ובנים, פילוסופיה עממית, שמש הקורא לסליחות, מגיד עתידות, יחסי שכנים, נערה מופקרת המצווה ע"י הרב לעזוב את ירושלים והדילמה שבקבורתה, בן ציון, תמהוני המחפש את אליהו הנביא,
ולבסוף, הטרגדיה של ויקטוריה המואשמת שלא שמרה על בתוליה. ובין תמונה לתמונה, פזורים שירי אהבה וכאב, שמחה ויגון, רומנסות שעברו את כור המבחן של דורות רבים והן מושרות עד היום בפי בני הקהילה הספרדית ברגש רב ובגעגועים.
