סיפור מרתק על פרשת יחסים מורכבת וטעונה בין נערה צעירה והדוד שלה, שבין שאר הדברים מלמד אותה לנהוג. הסיפור מסופר מנקודת ראותה של אישה בוגרת, שההתבגרות שלה בשנות ה- 60 וה- 70 מאפיינת על ידי שיער הנהיגה שנתן לה הדוד האהוב, הקשוב והמקסים, שיערים שחרגו הרבה מעבר ללימוד של כללי הנהיגה עצמם. גיבורת המחזה סוקרת במבט לאחור את מערכת היחסים, שנמשכה 7 שנים, ומשחזרת את חוויותיה, שהחלו בגיל 11 ושאת תוצאותיהן המכאיבות היא נושאת עימה עד היום. המחזה מגולל את זיכרונתיה, ביכולת הסתכלות עוצרת נשימה, בחמימות ובשנינות.
"איך למדתי לנהוג", הוא מחזה מסע, תרתי משמע, שיוצר אינטימיות מיוחדת במינה, בין הגיבורים שלו ובין הקהל שבאולם, לבין הבמה. הדוד ואחייניתו יוצאים יחד למסע אפל אל המקומות האינטימיים ביותר, מקומות שלא מדברים עליהם.
המחזה מתחיל בצורה קלילה ומשעשעת אך לפני שאתה מבחין בכך, אתה נמצא בטריטוריה בלתי נוחה. במקום חשוך ואפל, אבל אז כבר מאוחר לסגת.
"איך למדתי לנהוג" זכה בשלל פרסים, שהיוקרתי מביניהם הוא פרס פוליצר לדרמה לשנת 1998